מחקרים חדשים על הורמון האהבה: כל מה שצריך הוא לגעת וללטף

מחקרים חדשים מראים כי הורמון האוקסיטוצין, המוכר כהורמון האחראי להתכווצות הרחם ולעידוד ההנקה, הוא קריטי להתפתחות הקשר בין ההורים לתינוק (כן, גם אצל האבות!) ולהתפתחותו הרגשית של הילד. לא צריך לרוץ לבית המרקחת - ההורמון מופרש במגע אוהב בין ההורים לתינוק. רק לחבק וללטף

הורים
מיכל בן ארי | 23/4/2012 9:13 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
נניח שהיו אומרים לכם שיש שיטת פלאים שתאפשר לכם קשר טוב יותר עם ילדכם, תגרום לתינוק שלכם להיות חברתי וידידותי לסביבה ובמקביל תשפר את מצב הרוח שלכם ואת מערכת החיסון שלכם ושל התינוק, לא הייתם קונים אותה?

אז זהו, שמסתבר שיש תרופת פלא כזו - הורמון האוקסיטוצין. אבל לפני שאתם רצים לבית המרקחת לרכוש אותו, כדאי שתדעו שכל מה שצריך לעשות כדי להעלות את רמת האוקסיטוצין אצלכם ואצל התינוק, זה פשוט לגעת, לחבק, ללטף ולאהוב.

"האוקסיטוצין - הורמון האהבה וההורות - מוכר כבר עשרות שנים," מסבירה פרופ' רות פלדמן מהמחלקה לפסיכולוגיה והמרכז לחקר המוח ע"ש גונדה, באוניברסיטת בר אילן (ומכהנת גם כפרופסור נלווה בבי"ס לרפואה באוניברסיטת ייל היוקרתית בארצות הברית). "אלא שבעבר הוא היה מוכר רק כהורמון שמופרש בלידה ואחראי לכיווץ הרחם והפרשת החלב אצל האם. בעשרים השנים האחרונות התגלה שהוא נפוץ מאוד במוח האנושי, הן של נשים והן של גברים.

"ממחקרים רבים שנעשו לגביו התברר שיש לו תפקיד מאוד קדום ומאוד מרכזי ביכולת שלנו ליצור קשר קרוב לאנשים בני מיננו, להביע אמפתיה ואמון, לזכור אנשים שאנחנו בקשר איתם, להעצים זיכרון של פרצופים שמחים, לשמר קשרים לאורך זמן, להביע אמפתיה, לפענח מסרים לא ורבליים ולהבין מה האדם שעמו אנו בקשר רוצה."

ואיך כל זה בא לידי ביטוי בהורות?
 
"האוקסיטוצין מווסת, מתווך ומקדם את הקשר הרגשי בין האם והתינוק. אצל ההורה, הפרשת האוקסיטוצין גורמת לתהליך ההיקשרות לתינוק, מפחיתה את החרדה ומגדילה את תחושת האמפתיה למשמע בכי".

"לא זו בלבד, אלא שמערכת האוקסיטוצין פועלת בצורה של היזון חוזר - ככל שנוגעים בתינוק, עולה רמת האוקסיטוצין אצל ההורה, מה שגורם לרצון לגעת עוד בתינוק, מה שמעלה את רמת האוקסיטוצין וחוזר חלילה. מערכת הפרשת האוקסיטוצין הינה מערכת מאוד פתוחה לסביבה. תינוק כמעט בכל תנאי ילמד ללכת, אבל הוא ילמד להיות חברתי רק דרך הוריו. סוג ההורות שחווה התינוק הוא שיקבע את עתיד הקשרים החברתיים שירקום בעתיד. כמה שיותר מניקים, מלטפים ונוגעים בתינוק, כך יותר רצפטורים לאוקסיטוצין מופרשים במוח ההורה ובמוח התינוק במקביל. תינוק נולד רק עם הפוטנציאל להפרשת אוקסיטוצין - המגע האוהב של ההורים הוא זה שיבנה אצלו מערכת פעילה של אוקסיטוצין, שתגרום לו להרגיש בטוח ביצירת ותחזוק קשרים חברתיים".
איור: אפרת חסון
ככל שנוגעים בתינוק, עולה רמת האוקסיטוצין אצל ההורה. איור: אפרת חסון
מנגנון הישרדות לצאצאים

זה יותר מ-15 שנים חוקרת פרופסור פלדמן (ירושלמית, נשואה ואם לחמישה) את הבסיס הפיזיולוגי של הקשר הייחודי שבין התינוק להוריו ואת מעורבותו של האוקסיטוצין ביכולת ליצור קשרים בינאישיים למשך זמן.

פרופ' רות פלדמן.
פרופ' רות פלדמן. יחצ

"בבני אדם, כמו ביונקים רבים,  התפתחו מנגנונים המבטיחים יצירת קשר בין הצאצאים להוריהם, שהתבררו כחיוניים להישרדותם ולהתפתחותם של תינוקות," מסבירה פרופ' פלדמן. "הניסויים שערכנו מציגים כיצד מנגנונים ביולוגיים משמשים בסיס לקשרים העתידיים שירקום הילד עם הדמויות המשמעותיות בחייו".

במחקר הראשון מסוגו בעולם, שנערך במעבדה של פרופ' פלדמן, להתפתחות מוקדמת של הילד, שבמרכז לחקר המוח באוניברסיטת בר אילן, על ידי ד"ר ארי לוין ובשיתוף פרופ' אהרן ולר, נבדקה רמת האוקסיטוצין באמהות מתחילת ההריון ועד החודש הראשון שלאחר הלידה. "מצאנו קשר בין רמות האוקסיטוצין בסוף ההריון לאלו שבתחילתו וגילינו שהרמה בתחילת ההריון ניבאה את הקשר שנצפה בין האם והתינוק מיד לאחר הלידה".

במחקרים הבאים שנערכו על ידי פרופ' פלדמן וצוותה נבדקו רמות אוקסיטוצין אצל אבות ואמהות בשנה הראשונה להולדת הילד הראשון. אחד המחקרים נערך בקרב 80 בני זוג ( 160 הורים) והתינוקות הבכורים שלהם. המשפחות נבדקו שישה
שבועות לאחר הלידה ונבדקו שוב שישה חודשים לאחר הלידה. נוסף על מדידת רמות האוקסיטוצין בדמם של כל אחד מההורים בנקודות זמן שונות, נרשמו ונמדדו גם התנהגויות הוריות.

תוצאות המחקר הראו כי רמות האוקסיטוצין עלו הן באמהות והן באבות בין שתי נקודות הזמן של המדידות, והמפתיע הוא שרמות ההורמון באבות לא נבדלו באופן מובהק מאלו שנמדדו באמהות בכל נקודת זמן. למעשה ניתן לומר שככל שההתנהגות ההורית הייתה רגישה יותר לתינוק, בלי קשר למין ההורה, עלתה רמת האוקסיטוצין.

"הנתון המפתיע הוא שגילינו קשר בין הרמות של הבעל והאישה בכל אחת מההערכות שבוצעו" מדגישה פרופ' פלדמן. "יתרה מכך, כשבדקנו אצל התינוקות את רמת האוקסיטוצין, מצאנו שגם רמות האוקסיטוצין של התינוק מסונכרנות עם ההורים. כאשר להורים ישנה רמה גבוהה יותר - גם הרמות אצל התינוק גבוהות יותר. מכיוון שלרמות האוקסיטוצין יש השפעה על התפתחותו החברתית של התינוק, ישנה חשיבות רבה לתפקוד תקין של מערכת האוקסיטוצין כבר בינקות".

שאטרסטוק
כאשר להורים ישנה רמה גבוהה יותר של אוקסיטוצין - גם הרמות אצל התינוק גבוהות יותר. שאטרסטוק

אז ההורמונים משתוללים גם אצל האבא?

"הטבע דאג לכך שיהיו דרכים רבות לתפעל את מערכת האוקסיטוצין אצל ההורה והתינוק - התכווצות הרחם וההנקה, שהכרנו קודם ביחס להורמון הזה, הן רק שתיים מהדרכים האלה. לצדן פועלת גם מערכת הנגיעה בתינוק, והכוונה לנגיעה שאיננה פונקציונלית, קרי: חיבוק, ליטוף, שמירה של התינוק קרוב לגוף ההורה. כל מגע אוהב יגביר את רמת האוקסיטוצין אצל שני הצדדים."

"אצל האבות, שאינם יכולים להניק, מגע הוא הדרך שהטבע יצר כדי לבסס אצלם את התחושה האבהית בשלבי הגדילה הראשונים של התינוק. זו כנראה דרכה של האבולוציה לעזור לגברים להפוך להורים טובים יותר. הממצא הזה מדגיש את החשיבות של מתן הזדמנויות לאינטראקציה בין האב והתינוק מיד לאחר הלידה, על מנת לעורר את המערכת הנוירו-הורמונלית העומדת בבסיס יצירת הקשר הבין-אישי בבני אדם".

האם יש הבדלים באופן הפרשת ההורמון בין אבות לאמהות?

"במחקרים שלנו ראינו כי רמות האוקסיטוצין היו קשורות בסגנונות האינטראקציה הספציפיים להורה. אצל האימהות ההורמון עלה דרך מגע רך, מלטף, עם הרבה קשר עין עם התינוק. לעומתן, אצל האבות עלו רמות ההורמון באמצעות מגע קצת אחר, מגע מגרה המעודד את התינוקות לחקירה וסקרנות ומשחק עם חפצים. אגב, סוג מגע אבהי זה קיים אצל כל היונקים".

מה קורה אם מסיבות כלשהן תפקוד מערכת האוקסיטוצין משתבש?

"ישנם שלושה מצבים מרכזיים שבהם תפקוד מערכת האוקסיטוצין מופרע או הקשר הורה-ילד נפגם. האחד הוא מצב של דיכאון לאחר לידה, שבו האם כמעט ולא יוצרת מגע עם התינוק. המצב השני הוא בלידת פג, שבו האם לא יכולה להימצא פיזית בקשר עם התינוק. בשני המקרים האלה התגלתה רמה נמוכה של אוקסיטוצין אצל האמהות והתינוקות, ויש צורך לספק התערבויות חיצוניות שיגדילו את המגע בין האם לתינוק (כדוגמת שיטת ה'קנגורו' שנהוגה אצל פגים). מצב נוסף הוא של תינוקות יתומים, שלא טופלו היטב בחודשים הראשונים לחייהם".

כיצד כל זה ישפיע על עתידו של התינוק?

"מחקרים מראים כי תינוקות שלא תופעלה אצלם מערכת האוקסיטוצין על ידי הנקה או מגע, התגובה שלהם לקשר תהיה נמוכה יותר. חשוב מאוד לציין שהפרשה נמוכה של אוקסיטוצין במוח התינוק איננה גורמת לאוטיזם, אבל היא עלולה לגרום להפרעות חרדה אצל הילד, לבעיות התנהגות, לבעיות ביכולת להרגיש בטוח וליצור קשר חברתי קרוב וביכולת לתחזק קשר אינטימי בעתיד".

שאטרסטוק
הפתרון לאמהות שסובלות מדכדוך לאחר לידה הוא לגעת כמה שיותר בתינוק שלהן. שאטרסטוק
מעגל הקסמים של ההורמון

המחקר האחרון שעליו עבדו פרופ' פלדמן ועמיתיה, שיפורסם בקרוב, עסק בהפרשת אוקסיטוצין אצל אמהות שחוו דיכאון לאחר לידה ואצל ילדיהן. החוקרים עקבו אחר אמהות סמוך ללידה, עד שילדיהן הגיעו לגיל שש, ובדקו בין היתר את רמת האוקסיטוצין שלהן ושל ילדיהן. המחקר גילה כי ילדים שאימותיהם סבלו מדיכאון במרוצת שנתם הראשונה, נטו יותר מילדים אחרים לסבול מבעיות רגשיות (בעיקר חרדה ובעיות התנהגות).

הממצא המפתיע היה שקבוצת הילדים שלא סבלה מבעיות רגשיות, על אף העובדה שאימהותיהם לקו בדיכאון, הייתה זו שמערכת האוקסיטוצין שלה הייתה תקינה. לכן הסיקו החוקרים שייתכן כי תת-הפעילות של ההורמון היא המנגנון המתווך את השפעת הדיכאון האמהי על התפתחות בעיות רגשיות אצל הילד.

"אצל נשים שלקו בדיכאון לאחר לידה," מבארת פרופ' פלדמן, "נמצא כי כבר במהלך ההריון רמות האוקסיטוצין היו נמוכות. כפי הנראה אצל אנשים שסובלים מדיכאון מערכת הפרשת האוקסיטוצין לא פועלת טוב, מה שמייצר מלכוד. בתחילה נפגע מנגנון ההיקשרות בין האם לתינוק, ואז האם לא נוגעת או מניקה את התינוק, מערכת האוקסיטוצין לא מתחזקת אצל האם, ולכן היא ממשיכה לא לגעת בילד, וכך נוצר קשר גומלין מסוכן בין האם והתינוק, כי האם היא זו שצריכה לתפעל את המערכת גם אצל התינוק. הפתרון לאמהות שסובלות מדכדוך לאחר לידה הוא פשוט לגעת כמה שיותר בתינוק שלהן, ולשמור אותו קרוב לגופן, על מנת שהאוקסיטוצין יופרש. מה שיפה במנגנון הזה הוא שהאוקסיטוצין הוא בעל פעילות אנטי דיכאונית, והפרשתו עשויה לגרום למצב רוח טוב אצל האם, להורדת חרדה ומתח ואפילו לשפר את מערכת החיסון אצל האם והתינוק".

האם גם מגע של אדם שאינו הורה ביולוגי יכול להפעיל את הפרשת האוקסיטוצין אצל התינוק ואצל המטפל?

"כמובן. יש מחקר מאוד מעניין שנערך בארצות הברית על אמהות אומנה שאימצו תינוקות בני שלושה חודשים. המחקר הדגים את הטענה הביולוגית שלנקבות של יונקים יש נטייה לטפל בכל צאצא שהן רואות בסביבה, בעקבות הפרשות הורמונליות. ואכן, אותן אמהות אומנה, ככל שהן נגעו בתינוק יותר, כך עלתה רמת האוקסיטוצין אצל שני הצדדים. לכן אפילו סבתא שיש לה קשר ייחודי עם התינוק יכולה להשתלב במערך חיזוק מערכת האוקסיטוצין אצלו".
 

שאטרסטוק
לגעת, לחבק וללטף, ובעיקר לאהוב. שאטרסטוק

אם כך, האם הורה יכול להזריק או לשאוף הורמונים כדי לחזק את הקשר לילד?

"יש מחקרים ראשונים, שנמצאים בחיתוליהם, שמוכיחים כי נתינת אוקסיטוצין בשאיפה יכולה לשפר את התפקוד של המערכת אצל ההורה או הילד. אבל כאמור, זה ממש בתחילתו, ולכן אין להתפתות לרכוש תכשירים שונים של אוקסיטוצין שקיימים בשוק. בעתיד, אני מאמינה, יימצאו דרכים לטפל באופן תרופתי במערכת אוקסיטוצין שאינה מתפקדת. עד אז נצטרך להסתפק בדרך השמרנית ולהמשיך לגעת ולחבק".

האם האוקסיטוצין מופרש אצל ההורה והילד גם בגיל מבוגר?

"מערכת הפרשת האוקסיטוצין עובדת גם בגילאים יותר בוגרים. מדענים מאוניברסיטת ויסקונסין-מדיסון בארצות הברית גילו כי צליל קולה של אם משחרר בגופן של בנות בגילאי 12-7 את ההורמון.

"קבוצת הבנות קיבלה מספר מטלות מלחיצות ולאחר מכן חולקה לשלוש קבוצות. הילדות בקבוצה הראשונה נוחמו על ידי קשר פיזי עם אמותיהן, הילדות בקבוצה השנייה נוחמו על ידי שיחת טלפון מאמותיהן, והקבוצה השלישית צפתה בסרטי טבע. המדענים גילו כי הורמון האוקסיטוצין שוחרר באופן שווה בקרב בנות שתי הקבוצות הראשונות, והרגשתן השתפרה. ההורמון המנחם לא שוחרר כלל אצל בנות הקבוצה השלישית.

"מה שמיוחד הוא שאצל ילדים בוגרים הערוצים להפרשת אוקסיטוצין מגוונים יותר. לא חייבים רק מגע פיזי על מנת שהמערכת תתחיל לעבוד. גם שיחה עם ההורה, קול חם ומשחק משותף תורמים למערכת שאחראית לחיזוק הקשר בין ההורה לילד וליכולת האמפתיה של המתבגר ולמיומנויות החברתיות שלו. אגב, הורמון האוקסיטוצין הוא גם זה שמופרש אצל בני זוג בתחילת מערכת יחסים, והגורם לכך הוא כנראה המגע הפיזי האוהב. ערך גבוה של ההורמון אצל שני בני הזוג יכול לנבא את   הצלחת המשך הקשר.

"בשורה התחתונה, המסר שלי להורים טריים והורים ותיקים, אמהות ואבות, הוא פשוט לגעת, לחבק וללטף, ובעיקר לאהוב. ככל שתרעיפו מגע אוהב על הילדים שלכם (וגם זה על זה כזוג), כך הקשר שלכם איתם ושלהם עם הסביבה יהיה טוב יותר". 

אוקסיטוצין סינתטי: גם לאנשי עסקים ולרווקים לפני הדייט?

אוקסיטוצין סינתטי מיוצר ונמכר בשמות המסחריים פיטוצין או סינטוצינון. החומר ניתן בזריקה תוך ורידית או שרירית וגם דרך משאף. מידת הספיגה במתן דרך הפה נמוכה מאוד כי החומר הפעיל נהרס על ידי אנזימים שבמערכת העיכול.

השימושים העיקריים למתן אוקסיטוצין סינתטי הם לזירוז לידה ולשליטה בדימום לאחר לידה. לאוקסיטוצין הסינתטי יש את אותה השפעה פיזית של ההורמון הביולוגי (כיווץ הרחם) ללא ההשפעה הרגשית שיש להורמון.

בעקבות מחקרים שנערכו בעולם על הקשר בין שאיפת אוקסיטוצין ובין הגברת תחושת אמון בבני אדם, ניסו מספר חברות לפתח תרסיס אוקסיטוצין שמיועד לאנשי עסקים או לרווקים לפני פגישה. אחד מהם הוא "נוזל האמון", המיוצר על ידי חברת Vero Labs האמריקאית. כאמור המחקרים בנושא של השפעות רגשיות וחברתיות של אוקסיטוצין סינתטי עדיין נמצאים בתחילת הדרך ואין בנמצא תכשיר שיבטיח את עתידם החברתי של ילדינו.

שאטרסטוק
הורמונים מייצרים אצל היולדת תחושות פסיכולוגיות שיעזרו לה להיכנס בטבעיות לתפקיד האם. שאטרסטוק
ההורמונים משתוללים

עוד הורמונים שהגוף מייצר בלידה ולאחריה:

האוקסיטוצין איננו ההורמון היחיד שמופרש בזמן ולאחר לידה, לצדו מופרשים במהלך הלידה, בין היתר גם בטא-אנדורפין ופרולקטין. הורמונים אלו אחראים לתהליכים הממשיים של הלידה, אך גם מייצרים אצל היולדת תחושות פסיכולוגיות שיעזרו לה להיכנס בטבעיות לתפקידה החדש כאם.

הבטא-אנדורפינים - משככי הכאב הטבעיים, מביאים להקלת כאב טבעית וגם לתחושת הנאה וחיבור הרמות הגבוהות בזמן הלידה ובזמן ההנקה יוצרות תחושות חיוביות אצל היולדת ועוזרות לה להתחיל ברגל ימין את תהליך ההיקשרות ההדדי בינה ובין התינוק.

הפרולקטין - ידוע כהורמון המסייע בייצור חלב. אלא שהפרולקטין מעורב בתפקודים אימהיים נוספים, מהצורך בקינון, ארגון מחדש של מוחה של האם כהכנה לאמהות ועד דיכוי החשק המיני והיכולת להתעבר כל עוד הוא מופרש ברמות גבוהות.

בתוך 24 שעות מהלידה יש ירידה חדה מאוד של הורמון הפרוגסטרון ועלייה בפרולקטין, מה שגורם לאי שקט בגוף ומביא לתחושת בלבול אצל האישה. זה מסביר את התנודתיות במצבי הרוח ואת תופעת ה"בייבי בלוז".

כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

תגובות

עד כה: 8 תגובות ב-6 דיונים
מעדכן תגובות...

מחשבון הריון

אנא הזיני את תאריך המחזור האחרון שלך:

פייסבוק

מדורים

nrgשופסלהיטיםדיל היוםדילים נוספים

"סטיקי גריפ" מתקן לנייד ברכב

"סטיקי גריפ" מתקן לנייד ברכב
רק 19.90 ש"חבמקום 99 ש"חהנחה 80%

קבל את הקופונים הכי חמים ישירות למייל